<h1>כ"ה ברוב כתה"י, וכתב הגרא"ז דאולי הכונה לדברי הירוש' אבל שונה הוא במקום שאינו רגיל עי' תוס' דכ"א ד"ה ואסור שהביאו לדין זה מדברי הירושלמי</h1>
<h2>דף ל.</h2>
בדברי תורה כיצד (מ"ק כ"א א') אבל אסור בדברי תורה מדקאמר לי' רחמנא ליחזקאל האנק דום. אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה בתלמוד בהלכות ובאגדות, ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע, ומעשה שמת בנו של ר' יוסי בצפרי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו ובתו של רבי בבית שערים ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו, תאנא ובלבד שלא יעמיד התורגמן, אלא היכי עביד כי הא דתניא מעשה שמת בנו של ר' יהודה בר' אלעאי ונכנס לבית המדרש ונכנס ר' חנינא בן עקביא וישב בצדו ולחש הוא לר' חנינא בן עקביא ור' חנינא לתורגמן והתורגמן השמיע לרבים. כתב רש"י ז"ל היאך אסור בדברי תורה והלא אמרו אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מן התפלין, התם כגון קיום שאר מצות דעלמא אבל בדברי תורה אית בהו שמחה כשהוא לומד ומשום הכי אסור. עוד יש לומר דכיון דמיחייב למיקרי קריאת שמע שחרית וערבית ויוצא בה ידי חובתו ומקיים והגית בו יומם ולילה כדאיתא בערכין הילכך לא פסיקא ליה, וכן אסור במצות עונה ולא פסיקא ליה למחשבא בכלל מצות דבכל תשמיש אסור אי נמי הנאה דמצוה לא קאמר.
לרב יצחק בן גיאת ז"ל, טעמא דרבים צריכין לו להתלמד ממנו הוא דמותר על ידי לחישה משום דתלמוד תורה טפי עדיף, הא לאו הכי באיסורו עומד, שמע מינה דכהן אבל ואין שם כהן אלא הוא אסור לו לקרות בתורה בצבור כל שבעה, דכיון דלאו מצוה היא דדחיא ליה אבלות אלא מפני דרכי שלום בעלמא נתקנה וסגי ליה בישראל, עומד ישראל וקורא, וכל שכן במקום תלמידי חכמים דהא רב קרא בכהני, עד כאן לרב ז"ל. ולדעתנו שאין אבל יוצא כל שבעה לבית הכנסת אין צ"ל שישראל עומד וקורא ואין בו מפני דרכי שלום.
ואיכא מאן דאמר מותר לקרות באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבספר ירמיה, דהא תניא (תענית ל' א') גבי תשעה באב כל מצות שנוהגות באבל נוהגות בת"ב ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובתלמוד בהלכות ובאגדות אבל קורא במקום שאינו רגיל לקרות ושונה במקום שאינו רגיל לשנות וקורא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבספר ירמיהו דברי ר"מ, ר"י אומר אף אינו קורא במקום שאינו רגיל לקרות ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות אבל קורא באיוב וקינות ובדברים הרעים שבירמיה, מדקתני רישא כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב וקא פריט בסיפא קורא באיוב ובקינות שמע מינה אבל קורא בהן. ואיכא מאן דאמר כיון דקתני לה בתשעה באב ולא קתני לה באבל שמע מינה חמורין הן ימי האבל בכך מתשעה באב, כשם שהוא חמור ממנו לענין כפיית המטה ועטיפת הראש ועשיית מלאכה, וכן דעת רבינו בעל התוס' ז"ל. ובירושלמי מצינו...
